מטיילים בארץ עם MAGNUS: נחל דרגות
ההחלטה נפלה, בשלישי - נחל דרגות.
"צריך לתאם עם הרשות" הודיע לי דודיק.
באתר עולה הודעה שאין מקום, הוא ציין.
קיבלנו מסרון שהכל בסדר, איחולי דרך צלחה ואף הנחיות מצוינות שהצילו את המצב:
"קח חליפה לצלילה, תרמוס, חבלים טובים 30 מטר, רצוי שניים, נעלי הליכה במים, שק אטימה ומזון קל" .
מיד הפצתי את רשימת ההנחיות והצטיידתי בהתאם.
הנסיעה טרם זריחה מזרחה, תמיד תזמן לנו חוויה שקטה וזריחה מרהיבה על שטחי מדבר יהודה וים המלח .
אירוע שמשאיר שקט מרוגש לקראת הבאות.
עולים בכביש המפותל והתלול למצפה דרגות.
זיכרונות צפים מתקופת השירות הצבאי. המקום היה מוצב ששמו היה ה-"יונק" זכור לי הטיפוס הראשון בג'יפ הסיור במעלה הדרך עוד בטרם הושלמה.
למעלה מצפה לנו נוף ים המלח במיטבו, מתקדמים עד ל-"לבוטקה" של הרשות המסובבת בשלטים מאירי עיניים הכוללים התראות והנחיות של אל תעשה.
שני פקחים מקבלים את פנינו.
אחד צעיר ונעים הליכות השני, בן קבוצת גילנו, חיכן ומסביר פנים.
אנחנו לא לבד עוד "קבוצה" מתייצבת יחד איתנו, שני בחורים ובחורה.
מגיע גם רכב של חברת קדישא – ועם מי הם מוצאים שפה משותפת?
אנחנו מצטיידים בחבלים שהכנו וניגשים לפקח, וראה זה פלא הוא מודיענו שאיננו רשומים.
כשאני מבקש להראות לו את המסרון הוא מודיע לי נחרצות אין דבר כזה אתם לא רשומים!
עוד מספר ניסיונות והפקח מתרכך ומודיע לנו "אין מטיילים כך שאני יכול לרשום ותכם".
וכך נפלטת אנחת רווחה ופרטינו שוב נרשמים אחר כבוד בדף.
נדרשנו להציג לפקח את החבלים.. הוא שלף מפה מנוילנת והסביר "אתם כאן – עד לשלט בשחור ואחר כך באדום וממשיכים בירוק עד למטה -טלפנו או שילחו מסרון כשתסיימו - שנחסוך לנו ללכת לחפש אותכם...".
לשאלה איך המים? הוא מציין שיש 4 גבים 3 כמעט ללא מים שניתן לעוקפם ורק ברביעי צריך לשחות ...המים, הוא מציין, נקיים.
עם המידע המרנין יצאנו כשרכבינו נותרים ליד ה"בוטקה".
נחל דרגות הוא מקום בו עשיתי ימים ארוכים והעברתי בו עשרות טיולים כך שעל פי זיכרוני.. יש מעט יותר מ- 4 גבים.
כבר בגב הראשון המתינה לנו צרה צרורה.
המים היו בצבע שחור, הריח, של מי ביוב לכל דבר. מסביב אשפה בכמות משמעותית לא משהו שאנחנו יכולים לטפל בו .
במים חרצפים רבים- יונים מתות, ניירות , מגבונים, צואה, בקבוקי פלסטיק , צלחות חד פעמיות ומה לא.
ובעיקר. . .הריח!
טוב, אין ברירה, אנחנו בביוב. חוצים בעווית את הגב הראשון מספר 29 אם איני טועה...
הנחל מהיפים ביותר בארצנו והמסלול חוויה אדירה שלא תשכח אך התקלות שחווינו כיסו על כל זאת.
הנתיב בנחל הוא דילוג בין "בולדרים" עצומים.
מאחר והנתיב ברובו לא מסומן. צריך לבחון ולמצוא את הנתיב ולעיתים טועים, ויש לתקן מה שעלול להביא מטיילים לעבר סכנה של ממש.
והחמור מכל:
העגינות לחבלים חלקן ממוקמות לא בהתאם לנתיב הירידה, כלומר, החבל "מושך" את היורד ימינה או שמאלה ממרכז נתיב הירידה, כך קורה לא אחת שמטייל נחבט בסלע ומשאיר עליו פיסות עור קטנות ומדממות....
השיא הוא הקשתות לסיוע ותמיכה בירידה. מי שלא מכיר, אלו ברזלים נעוצים בקירות התלולים עגינה בצורת האות חית עליה ניתן לדרוך ובה אפשר להיאחז.
אלא מה? אין תחזוקה!
חלק חסר, חלק מכופף. כך שלא ניתן להשתמש בהן והמרווח ביניהן גדול מדי.
מדובר בסכנה אמיתית.
והיו גם שני כבלי פלדה, אחד נעקר ממקומו והשני קצר מדי...
השאלה היא לא האם ייפול בהם מישהו, אלא "מתי ייפול"?
בואו נחזור אחרי הקיטורים האלו לעיקר!
הנחל תמיד מהמם ונפלא במראות שנגלים לעינינו.
החוויה היא הרפתקה ממש ושווה לצאת למקום.
פניתי לרשות, הבטיחו לעשות מיד לתיקון ואחזקת הנחל. בעניין הגב הראשון (הביוב) יש להם דברים לומר, שיש לקחתם לליבנו - המטיילים אחראים גם על ניקיון הערוץ.
הצעתי לרשות (הצעות שלעניות דעתי ישפרו את המצב):
א. קחו 50 שקלים מכל מטייל.
ב. איסור חריף (!) של שימוש בטיולים בבקבוקי פלסטיק, שקיות ניילון, או חד פעמי.
ג. סימון מעוגן של המסלול.
ד. חבלים מתאימים בערוץ.
ה. חידוש והשמשה של כל העגינות והאחיזות.
ו. הקפדה לא רק על הרישום והחבלים, אלא בדיקת כל הציוד הדרוש על פי הרשימה.
ז. חייבו תקשורת לוויינית- כך תוכלו לעקוב אחר קצב התנועה והמיקום של כל קבוצה.
ולסיכום -
למרות כל הברבורים שלי זה מסלול מדהים מראות מרהיבים ונוף מהיפים בעולם.
בואו נרד לנחל דרגות.
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך
