מטיילים בארץ עם MAGNUS: נחל רשאש
יום שלישי כידוע. "שש בבוקר בנחשונים" הופיע בווטסאפ הקבוצתי.
הגעתי ומיד התייצב ארז, עודנו ברכב ודודיק הגיע, התקבצנו ברכב ויצאנו בחסר. הפעם ממש הצוות הצטמק, אך הייתה גם תוספת חשובה מכיוון הפילאטיס.
נסענו בכביש המרהיב דרך ארץ השומרון שתמיד עושה בי געגוע של קשר לארץ.
השדות, כרמי הזית והכפרים בראש ההרים המעוגלים – הערפילים של הבוקר הותירו ברק רטוב על השדות
ירידה תלולה ואנו בבקעה.
בכניסה לפצאל, שומרים חמושים, שמזכירים לנו שלא תמיד שקט ופסטורלי כאן.
מצטרפים ברק, דודי וקרן שחונים ליד איל ה"מכונף" שהגיע בגפו ואבו פאדי "ממריא" לדומא.
כפר עם שם שעושה צמרמורת.
קור חותך ורוח מקדמים אותנו בכניסה לדומא. המראה משרה אווירה.
חולפים בוסתן קטן עטור חומת אבן קדומה וממשיכים למעיין בו בריכות בנויות בטון. על קיר הבריכה כתוב דומא באנגלית. על קיר הבריכה השנייה, מצוייר קלצ'ניקוב ורימון בירוק מבהיק.
מעשה התועבהשהתרחש בדומא מסעיר את רוחי ומעלה בי תחושות כואבות. כחברה לא הגבנו כראוי לזוועה שנעשתה כאן! אין לכך כל קשר לפוליטיקה, או ללאומנות. זה מעשה מזעזע וחריג שהיינו אמורים להוקיע אותו ולפעול כנגדו ללא תלות בדבר. פשע מזעזע! אני חש כאילו לא פעלנו די במקרה זה . כאילו שאשמנו בשתיקתנו. מקווה שהאשמים ישאו את עונשם.
מהבריכה נשקף נוף הנחל, היורד בתלילות אל הבקעה המדרונות תלולים מאד והנחל עמוק מתחתינו והכל ירוק.
המשכנו על הגדה הצפונית ללא שביל מסומן, על דרכי הצאן ובשבילי העיזים. בבריכת האגירה של המעיין מצאנו עלוקות רבות ואף חרקי מים אחרים.
המורד היה תלול ושרירי הבלימה עבדו שעות נוספות. בדרך פגשנו צב "ענק" ובדואי זקן שרעה את עדרו והתלהב לפגוש אותנו.
הסתבר שהוא משבט הג'אלין "ערב אל ג'אלין" שישבו פעם במדבר יהודה וכעט נפוצו עד צפון השומרון. ארז צילם סרטון שאדאג להסתירו...
קפה.
קפה דודיק נחגג בין שני גושי סלע אדירים ונוף שעושה טוב לנפש.
ירדנו במהירות לעינות פצאל שם, מתחת לשיזף כביר, סעדנו את ליבנו ולגמנו. לאורך אמת המים ההרודינית פסענו במרץ עד לפצאל ויצאנו חזרה הביתה מעוד טיול מהנה.
השבוע המסע הוא אל הקלפי עם "תיק" כבד ודרך שיש בה תקווה לכולנו.